מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.תביעת שיבוב ע"ס 29,335 ₪ בשל תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחתה בגין הנזקים שנגרמו לרכב מסוג טויוטה שמספרו 1804063 (להלן "הטויוטה") עקב תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 26.7.12.

2.התאונה אירעה בעת שהתנגשו רכב הטויוטה ורכב מבוטח הנתבעת, רכב מסוג אופל אסטרה, מ.ר. 6198823 (להלן "האופל").

3.בכתב התביעה נטען כי ביום התאונה נסע רכב הטויוטה בכביש פנימי בעיר טמרה. לפתע, יצא רכב האופל בנסיעה לאחור מחנייה שבצד הדרך, התפרץ לנתיב נסיעת הטויוטה, ופגע בו בפינה הימנית. נהגת הטויוטה ניסתה לברוח שמאלה בתגובה למכה שקיבל רכבה ופגעה בעץ שהיה נטוע על אי המפריד בין שני הנתיבים.

4.מנגד נטען בכתב ההגנה כי, בזמנים הרלוונטיים לתאונה נסע רכב האופל בכביש ראשי בטמרה, בנתיב השמאלי ונפגע מאחור על ידי רכב הטויוטה.

5.בדיון שמעתי את עדותן של שתי הנהגות ואת עדות בעלה של נהגת האופל.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובכלל זה בחוות הדעת שצורפה לתביעה ובטופסי ההודעה, לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי ולאחר שבחנתי היטב את מוקדי הנזק בשני הרכבים, אני מבכרת גרסתה של נהגת הטויוטה על פני גרסתה של נהגת האופל.

7.ראשית אציין כי גרסתה של נהגת הטויוטה היתה גרסה עקבית ואחידה שעשתה עלי רושם אמין.

הנהגת העידה כי היא נסעה ישר בכביש, בזמן שרכבים חנו בצד הדרך מצד ימין, אז רכב האופל נסע אחורנית, מבלי שנהגת הטויוטה תבחין בו, ופגע בה בצד. הנהגת ניסתה לברוח ועקב כך התנגשה בעץ בצד שמאל של הנתיב.

מנגד, גרסתה של נהגת האופל, לפיה תוך כדי נסיעה ישר בכביש פגע בה רכב הטויוטה מאחור, היתה פחות משכנעת. לא ממש ברור איזה סיבה היתה לנהגת הטויוטה לפגוע באופל מאחור, אם רכב האופל נסע ישר, באור יום, על כביש יבש, בנסיעת רציפה באמצע הנתיב ובמהירות שבין 20- 40 קמ"ש, כאשר הנהגת באופל שללה בעדותה כל עצירה פתאומית או האטה כלשהי, בין אם בשל פקק, מעבר חצייה, כיכר, צומת, רמזור וכד'.

מכל מקום, גרסתה של נהגת האופל בדבר פגיעה מאחור לא מסבירה את מוקד הנזק בפינה הקדמית שמאלית של הרכב והטענה כי לאחר אותה פגיעה מאחור – ויש להדגיש כי לפי תיאור נהגת האופל בדיון ולפי טופס ההודעה שלה והשרטוט שנערך בו, מדובר בתאונת חזית אחור קלאסית – ברח רכב הטויוטה לצד שמאל, לא משכנעת. אם רכב הטויוטה פגע מאחור במרכז רכב האופל, לא היתה לו כל סיבה לברוח לצד שמאל ואף ספק אם תנאי הדרך והמרחק בין שני הרכבים ממש לאחר הפגיעה, מאפשרים התקדמות רכב הטויוטה, בריחה לצד שמאל ופגיעה בפינה שמאלית של הרכב (ויש לזכור כי הנהגת ברכב האופל לא טענה כי רכבה נהדף קדימה עקב התאונה ואף משפט זה נמחק, לאחר שנכתב, בטופס ההודעה).

תגובה אינטואיטיבית של הסטת ההגה שמאלה סבירה בהחלט במקרה של פגיעה מצד ימין ופחות סבירה לאחר פגיעה מאחור במרכז הרכב שלפניך, כי אז התגובה הראשונית הינה בלימה; אם נומר כי הסטת ההגה שמאלה, היתה לפני הפגיעה מאחור, הרי שהדבר לא עולה בקנה אחד עם הנזק במרכז האחורי של רכב האופל, עם הצורה בה הדגימה נהגת האופל את הפגיעה ברכבה מאחור ואת השרטוט שנערך בטופס ההודעה מטעמה.

מעבר לאמור - נהגת האופל נשאלה בחקירתה מאיפה נסעה עד שהגיעה למקום התאונה ("מאיפה הגעת") והשיבה "מסידורים שלי או מקניות", גרסה משונה במקצת, שכן ברגיל יום אירוע התאונה נחרט בזכרונם של נהגים והם מצליחים בדיעבד לזכור את מעשיהם באותו יום, בייחוד כאשר התאונה אירעה בבוקר היום (בענייננו התאונה אירעה בשעה 10:30 בבוקר). בהמשך היא נשאלה מה המרחק מהמקום בו היתה בסידורים עד מקום התאונה והשיבה 40 קילומטרים ורק לאחר שהובעה תמיהה מצד באי כוח הצדדים, היא תיקנה את עצמה והשיבה 4 ק"מ.

תשובות לא החלטיות אלה יכולות לחזק, במידה כזו או אחרת, את גרסתה של נהגת הטויוטה, כי רכב האופל יצא מחנייה במקום, ודומה כי נהגת האופל ניסתה בכל דרך להכחיש טענה זו מבלי שיעלה בידה למסור גרסה סדורה בדבר מעשיה והנסיעה שקדמו לתאונה.

8.שנית, וזה העיקר, מוקדי הנזק בשני הרכבים תומכים בגרסת נהגת הטויוטה ואינם מתיישבים גם גרסתה של נהגת האופל.

ברכב הטויוטה ניתן להבחין בשני מוקדי נזקי עיקריים, האחד בפינה קדמית שמאלית מוקד התואם את עדותה של נהגת הטויוטה בדבר 'הבריחה' והסטת ההגה שמאלה, תגובה ספונטנית המתאימה יותר לפגיעה בצד ימין של הרכב מאשר פגיעה בחלק הקדמי של רכבה.

המוקד השני הוא בכנף הקדמית ימנית ובפינה הקדמית הימנית של הרכב. הנזק בכנף הימנית – נזק שתועד בחוות דעת השמאי ונראה ברורות בתמונות הנזק הצבעוניות שצורפו ע"י התובעת - הינו נזק המתיישב רק עם גרסתה של נהגת הטויוטה בדבר נסיעתו האחורנית של האופל ואינו מתיישב עם טענת נהגת האופל, לפיה רכבה נפגע מאחור.

נהגת האופל העידה כי הטויוטה פגע בה מאחור כאשר נסעה ישר בכביש ישר; אילו גרסה זו נכונה, יש להניח כי הנזק היה נגרם במרכז החזית הקדמית של הטויוטה (שהיא יותר בולטת קדימה) ו/או נזק לאורך כל החזית, בעוד שהנזק שנגרם הוא בשתי הפינות הקדמיות (בנוסף לכנף) ללא נזק במרכז. מכל מקום, תיאור התאונה ע"י נהגת האופל אין בו כדי להסביר את עוצמת הפגיעה דווקא בשתי הפינות.

ב"כ הנתבעת טען כי אם רכב האופל נסע אחורנית ישר, הוא לא היה גורם לנזק שנגרם בפועל לרכב הטויוטה (במוקד הימני), אלא שהנהגת העידה כי אינה יודעת באיזה אופן חזר האופל אחורנית לעברה (ישר או בחצי קשת) שכן היא ראתה אותו רק ברגע האחרון הואיל ורכבים שחנו בצידו (קרוב אליה) חסמו אותו.

9.משהגעתי כאן אתייחס לטענות הצדדים בדבר אופן חניית הרכבים בצד הדרך, במקום התאונה ואומר כי אומנם בתמונה שהוצגה (ולא הוגשה) ע"י ב"כ התובעת ניתן לראות כי הרכבים במקום חנו לאורך הדרך, וכך העידו נהגת האופל ובעלה, ואולם לא ברור מתי צולמה התמונה ואם היא משקפת את המצב בפועל בזמנים הרלוונטיים לתאונה. אין מדובר בחניון וגם לא בחנייה מוסדרת ו/או במקומות חנייה מסומנים, אם כי ברכבים החונים במקום באופן מזדמן ונהגת הטויוטה העידה – כנגד עדות נהגת האופל - כי הרכבים חונים שם גם לאורך ולפעמים גם בניצב.